לפנים משורת הדין פירוש. שיעור לחיים פרשת ואתחנן: לפנים משורת הדין

הפרשה השלישית מתארת את היחס לאדם עני ואביון, חסר רכוש וללא מעמד כלכלי ראה מ' ויגודה, השבת אבדה, בסדרת חוק לישראל, ירושלים תשנ"ב, עמ' 50-48
כלומר, לפי "שורת הדין" אין חיוב להחזיר אבדה שנמצאה במקום כזה, אבל מוטב להחזירה לפנים משורת הדין יתרה מזאת, מערכת משפט הזונחת - כשיטה - את התחומים שהותוו בדין המהותי ומוסיפה, כנדבך חלופי נוסף וכשיטה, את ההמלצה על מתן פיצויים לפנים משורת הדין, פועלת בהכרח על-פי אמות המידה הערטילאיות, ואם נדייק - גם המקריות - של השופט היושב על מדין בתיק מזדמן, ומביאה במשך הזמן לטשטושו של הדין ולפגיעה בזכויות הצדדים

היתומים משלמים מן הזיבורית אפילו דמי נזיקין, אף על פי שמדאורייתא הם חייבים לשלם מן העידית.

18
אנציקלופדיה יהודית דעת
ולפיכך צוו החכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוון אותם בדרך האמצעית כדי שיהיה שלם
אנציקלופדיה יהודית דעת
לא בכדי, האסמכתא היחידה המובאת בה היא מן הנביאים
בְּחֶסֶד
יש שכתבו שהחיוב לעשות לפנים משורת הדין הוא רק בדברים שפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים
חלק מהתועלת שבקיום המצוות הוא בכך, שבאמצעותן אנו מתקרבים להכרת ה' או עוזרים לאחרים העובדים את ה' בשם כל ישראל, על ידי קורבנות הציבור ועל ידי הלקח שהם מלמדים המגזר המשפטי מושפע על ידי המגזרים האחרים - האתי והמוסרי
בשני המקרים נפסקת ההלכה לטובת היתומים, הם נדירים, אפשר להעמיד את ההלכה על דין תורה ולהגבות את בעל החוב בזיבורית בלבד חידושו של הרמב"ם הוא בכך שהוא מוציא את "לפנים משורת הדין" ממשמעה המילולי, ההלכי, ומחיל אותו על עניינים שאינם דין במובן המשפטי של המילה

דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה.

15
בבא מציעא, כד לפנים משורת הדין
א"ל אביי: מי כתיב ישולם? לדעתו, האיסור לרחם בדין אינו נוגע רק לרחמים המעצבים את החוק, אלא גם לרחמים המעצבים את הפסיקה
פרשת יתרו
ע"פ ספר האגדה ולא רק ביחסים בין אדם לחברו ובין אדם למקום, אלא אף ביחסים שבין כנסת ישראל לקב"ה תופסת הצדקה מקום חשוב, כי שלא בפני הבית עשויה הצדקה להיות תחליף לקורבנות ולקרב את הגאולה
פרשת יתרו
ולכן הגמרא מביאה פסוקים אחרים, "למען תלך בדרך טובים", ו"את המעשה אשר יעשון"