תניא פרק א. תניא מנוקד/חלק א/פרק א

דְּהַיְינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַל כָּל פָּנִים גְּדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר הִיא מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב : "הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא", וּמַנִּיחַ הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּמְיַחֵד מַלְכוּתוֹ עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, וְעָלָיו בִּפְרָט, כִּי חַיָּב אָדָם לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם וְהִנֵּה בַּהֲכָנָה זוֹ, שֶׁל מְסִירַת נַפְשׁוֹ לַה', יַתְחִיל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר: "בָּרוּךְ אַתָּה" כו'
מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאד

בהמשך הפרק מזכיר , שהיראה לבדה אינה מספיקה אלא צריך גם אהבה.

ספר התניא
אַךְ מִי שֶׁהוּא בְּזוֹלְלֵי בָּשָׂר וְסוֹבְאֵי יַיִן לְמַלֹּאת תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית, שֶׁהִוא בְּחִינַת יְסוֹד הַמַּיִם מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הָרָעִים שֶׁבָּהּ שֶׁמִּמֶּנּוּ מִדַּת הַתַּאֲוָה, הִנֵּה עַל יְדֵי זֶה יוֹרֵד חִיּוּת הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן שֶׁבְּקִרְבּוֹ וְנִכְלָל לְפִי שָׁעָה בְּרַע גָּמוּר שֶׁבְּשָׁלֹש קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת, וְגוּפוֹ נַעֲשֶׂה לָהֶן לְבוּשׁ וּמֶרְכָּבָה לְפִי שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב הָאָדָם וְיַחֲזֹר לַעֲבוֹדַת ה' וּלְתוֹרָתוֹ
תניא מנוקד/חלק א/פרק מא
בְּרַם צָרִיךְ לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן תָּמִיד רֵאשִׁית הָעֲבוֹדָה וְעִיקָּרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ
תניא מנוקד/חלק א/פרק מא
והנה כוונה זו היא אמיתית באמת לאמיתו לגמרי בכל נפש מישראל בכל עת ובכל שעה מאהבה הטבעית שהיא ירושה לנו מאבותינו
אֲבָל יִחוּד נַפְשׁוֹ וְהִתְכַּלְּלוּתָהּ בְּאוֹר ה' לִהְיוֹת לַאֲחָדִים, בָּזֶה חָפֵץ כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְגַמְרֵי, בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, מֵאַהֲבָה הַטִּבְעִית הַמְּסֻתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, לְדָבְקָה בַּה', וְלֹא לִפָּרֵד וְלִהְיוֹת נִכְרָת וְנִבְדָּל חַס וְשָׁלוֹם מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲפִלּוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ בסיום הפרק מוסבר שאין ביכולתנו לרצות באמת לעשות נחת רוח , אבל לרצות שהעבודה שלנו תגרום נחת רוח הוא דבר טבעי - ולכן בזה מחוייב כל אחד ואחת
י"ט בכסלו הוא 'חג הגאולה' בחסידות חב"ד כִּי עַל יְדֵי זֶה מִתְיַחֲדִים גַּם כֵּן מְקוֹר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עִם מְקוֹר נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית הַנִּקְרָא בְּשֵׁם שְׁכִינָה, שֶׁהֵן בְּחִינַת מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וּבְחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת

והוא כי אף שה היא שרש לסור מרע וה לועשה טוב.

6
תניא מנוקד/חלק א/פרק ז
בי"ט בכסלו נפלה ההכרעה בעליונים שאמנם הגיע הזמן לגלות תורה זו להמוני בית-ישראל, ואף כאן למטה שוחרר אדמו"ר הזקן ממאסרו והחל להפיץ את תורת החסידות ביתר שאת וביתר עוז
סדרת התניא
מסלול לימוד זה מקביל ללימוד היומי ברמב"ם של שלוה פרקים ליום, והשיעור עוסק באותן מצוות
סדרת התניא
יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מי"ט כסלו זה עד י"ט כסלו הבא עלינו, ויבואו בו בייחוד